החלטה בתיק רע"א 430/05

1.        בפני שתי בקשות: בקשה לדחיה על הסף של ההליך שבכותרת, ובקשה לפטור מהפקדת עירבון בסך 15,000 ש"ח שנקבע בהליך שבכותרת. אדון בבקשות כסדרן. עניינו של ההליך בהחלטות שונות שנתן בית המשפט המחוזי כנגד המבקש במסגרת הליך מימוש משכנא והליכים שנגזרו ממנו.

הבקשה לדחיית ההליך

2.        המשיב מס' 1, בנק לאומי למשכנתאות, ביקש לדחות את ההליך על הסף בשל שני טעמים. הטעם הדיוני היה כי לא צורף תצהיר לבקשות שהומצאו לו. הטעם הענייני היה כי מדובר בבקשה אקדמית, אשר אין לדון בה, וזאת כיוון שנראה כי עניינו של ההליך שבכותרת בערעור על החלטות הנובעות מסירובו של בית המשפט קמא לדחיית תשלום אגרת משפט ועיכוב הליכי ביצוע. עם זאת, מאז החלטות אלה ארעו שינויים בתיק, שכן בית המשפט המחוזי דן בבקשות לגופן, בלא שעיכב עצמו על ידי המכשול הדיוני, ומכל מקום דחה אותן לגופן. לפיכך, גם אם יתקבל הערעור על ההחלטות בערכאה זו, שוב אין בכך נפקא מינה, שכן ההחלטות המאוחרות ממנו עומדות על כנן, ומאיינות את ההחלטה נשוא הערעור. המבקשים, בני הזוג שטרית, טוענים בתגובתם לעניין זה כי יש למחוק את בקשת הדחייה על הסף, וזאת כיוון שהוגשה בלא תצהיר. מעבר לזאת נטען כי החומר הומצא למשיב מס' 1 כראוי, וכי ההליך אינו אקדמי, כיוון שבית המשפט המחוזי לא העניק את הסעד של עיכוב ביצוע עד תום ההליכים הרלוונטיים, ומאחר וקיים הליך נוסף בבית המשפט המחוזי, הרי שיש נפקא מינה לקיומו של העיכוב.

3.        לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דינה להידחות. אין ממש בטענות לעניין היעדר התצהירים של שני הצדדים בפני, בייחוד נוכח מהות הטענות. לעניין אקדמיות הבקשה, נראה כי בקשת רשות הערעור כוללת גם את ההחלטה המאוחרת יותר, ולפיכך יכול וההליך כולו אינו אקדמי. בנוסף, טעמי הבקשה שבפניי נוגעים לעיקרי המחלוקת שבין הצדדים, כדוגמת תוקף ההחלטות השונות, ולפיכך ההכרעה בה מסורה בידי שופט בית-משפט זה שידון בתיק. אין אפוא מקום לדחיית ההליך בשלב זה.

הבקשה לפטור מעירבון

4.        לעניין הבקשה לפטור מעירבון נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים קשה, כפי שאף עולה מעניינו של ההליך. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים, וכי אם יושתו הוצאות, יוכל המשיב להפרע דרך תיק המשכנתא. המשיב טוען, מנגד, כי המבקשים השמיטו את הכנסתו של המבקש מס' 1 ביודעין. כן נטען כי המבקשים חסרי תום לב, ובשל כך יש לדחות את בקשתם. המשיבים מס' 3-2, טענו בתגובתם כי הם מסופקים אם הם משיבים נכונים להליך, ומכל מקום הוסיפו כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

5.        לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לעניין העירבון להידחות. אכן, המבקשים לא ביססו בבקשתם את המצב הכלכלי הנטען. לא צורפו תדפיסי חשבון בנק או ראיות אחרות. במקביל, נטען כי המבקש הינו עורך-דין פעיל, אולם המבקש לא צירף כלל תצהיר לבקשה ולא ידועה הכנסתו בפועל. בנוסף, הגם שאין לדחות הבקשה על הסף, כאמור לעיל, הרי שסיכוייה אינם מן הגבוהים, זאת בהתחשב בטיב ההליך ובוודאי לאור ההתפתחויות שלאחר פתיחתו. המבקשים, בנוסף, לא פירטו ולא ביססו את המסקנה כי המשיב יוכל להיפרע הוצאותיו מתיק המשכנתא, והנטל בנדון מוטל עליהם. במצב דברים זה, אין יסוד לפטור מעירבון. יחד עם זאת, נראה כי בהתחשב בנסיבות העניין נקבע עירבון זה על הצד הגבוה ואני נכון אפוא לילך כברת דרך כלפי המבקשים ולהעמיד העירבון על סך של 10,000 ש"ח שיופקדו תוך 10 ימים מעת המצאת החלטתי זו (וימי הפגרה בכלל). בהיעדר הפקדה כאמור, יידחה ההליך ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ג' באב התשס"ה (8.8.2005).

                                                             יגאל  מרזל, שופט

                                                                      ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: